חורף 1989, עוד שבוע עבודה ארוך ומפרך בשטחי המרעה הנרחבים של רמת הגולן הסתיים הבוקרים שבים עם עדרי הבקר הביתה, לקיבוץ מרום גולן. הסוסים חוזרים לאורווה והבוקרים מתיישבים יחד סביב המדורה, צולים סטיקים עסיסיים ומקנחים בבירה טובה. הארוחה הפכה למסורת קבועה ובוקרים נוספים הצטרפו למדורה. ריח הבשר על הגריל, קולות הצחוק והשמחה והאווירה הייחודית משכו תושבים ואורחים לחגיגה. עד מהרה התפשטה השמועה ועוד אנשים רצו לקחת חלק בחוויה .המדורה הפכה למטבח, המחצלות הפכו למסעדה, אבל האוכל המצוין, אווירת המרחבים והשמחה באכילה עם חברים נשארו כפי שהם עד היום.
